ולו רק ידעתי איך לגשת להביט לי בעיניי

מבוכה נשקפת וחושפת חטאיי

עד ליבי דומע ושוקע בי כשמש נפולה

מתגנב לי אחרון בשעת הנעילה

במחילה

 

כי טביעות ידיי נאנחות מפוייחות מכובד יום

מבקשות לי גאולה קטנה מהתהום

השתוקקתי להכניע, לייצר לי דרך ישרה

ולו רק ידעתי איך לשוב בחזרה

 

לאן אני מתגעגעת

וקול שופר אצלי שומעת

ניסיתי וטעיתי וכל מה שהייתי

זה רק בן אדם בעולם

לבד אני מתגעגעת

רוצה ולא תמיד פוגעת

כמה התמודדתי

הכי טוב שידעתי

אני רק בן אדם בעולם

 

טלטלה וזעזוע שהרעידו לי את לילותיי

קורות חיי ונשמתי קרסו עליי

ובאתי מעפר, עוד רודפת את הרוח כל ימיי

ולו רק היה מי יחבק אותי אליי